על רקע ההפיכה המשטרית - ישראל התדרדרה במדד השחיתות העולמי

ישראל ירדה שני שלבים במדד תפיסת השחיתות העולמי מהמקום ה-31 ב-2022 למקום ה-33 ב-2023. כל זאת לאחר עלייה גדולה מאוד ב-2022 בתקופת ממשלת בנט-לפיד. נראה אם כן שהירידה המתונה יחסית במדד משקפת את נזקי ההפיכה המשטרית לצד חוסר הוודאות בעולם איך היא תסתיים מול ההתנגדות החריגה שהתגלתה בישראל לניסיון השלטת הדיקטטורה.

הודעת עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל המפרסמת את התוצאות בישראל מציינת ש"בדיקה מעמיקה של תוצאות מדד 2023 מעלה, כי המאבק האזרחי להגנה מפני פגיעה בקיומה של דמוקרטיה מהותית, מנע ירידה משמעותית יותר בציון של ישראל במדד לשנה זו". יו"ר שקיפות בינלאומית בישראל נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בדימוס נילי ארד אמרה ש"עלינו להקפיד, כי ערכי היסוד של הדמוקרטיה המהותית בישראל יישמרו, ובמיוחד בכל הנוגע לעצמאות מערכת המשפט כדי למנוע את הידרדרותה של ישראל לעבר המדינות הנתפסות כמושחתות דוגמת הונגריה, פולין וטורקיה".

היום (ג') מתפרסם במדינות העולם, מדד תפיסת השחיתות העולמי 2023 CPI - Corruptio Perception Index של ארגון השקיפות הבינלאומי (Transparency International). המדד שנערך מאז 1995 מדרג 180 מדינות. הוא מהווה אמצעי אפקטיבי למדינות ארגונים ואנשים להעריך את הסיכונים הכרוכים בעשיית עסקים במדינות שונות, לפי רמת השחיתות. הוא מגלה קשר ישיר בין התדרדרות בדירוג השחיתות לבין פגיעות בדמוקרטיה ובייחוד מערכת המשפט.

במדד 2022 בתקופת ממשלת בנט-לפיד נרשם זינוק למקום 31, אבל ב-2023 חזרה ישראל למגמת ירידה. ישראל ממוקמות במקום ה-23 מבין 38 מדינות ה-OECD.

המדינות המובילות בצמרת המדד הן: דנמרק, פינלנד וניו זילנד. ארצות הברית ממשיכה לדשדש זו השנה השנייה ברציפות. צרפת וגרמניה יורדות מעט בדירוג.

המדד נסמך על 13 מכוני מחקר בינלאומיים עצמאיים ובלתי תלויים בעלי מומחיות בתחומי המשילות, החברה האזרחית, הכלכלה ומנהל עסקים. כל מדינה נבדקת באמצעות 3 עד 10 מכוני מחקר המבצעים מחקרים וסקרי עומק. בין התחומים שנבדקים: התמודדות הממשלה עם שחיתות, יעילות מנגנוני האכיפה לרבות העמדה לדין פלילי של אישי ציבור שסרחו, מתן הגנה לחושפי שחיתות, מידת השקיפות במדינה, חופש העיתונות, שמירה על זכויות האדם ועוד.